מאבק משפטי-אזרחי למען צדק חברתי לנשים נפגעות תקיפה וניצול מיני

מרכז תמורה, המרכז המשפטי למניעת אפלייה, הוקם מתוך הבנה כי למשפט  תפקיד מרכזי בעיצוב גבולותיה הכלכליים, פוליטיים, תרבותיים של חברה, וכן בכינון שינויים (ותמורות) בה. 

תמורה פועלת על בסיס תפיסה אידיאולוגית המבקשת לשנות את מערך ההתייחסות של בתי המשפט ומערכת המשפט לפגיעה בזכויותיהם של חברי קבוצות מוחלשות, ובכך לתת מענה למצוקותיהם הייחודיות. תמורה מתמקדת בייצוג נשים נפגעות תקיפה, הטרדה וקיפוח ואוכלוסיות מופלות ומקופחות בחברה הישראלית ופיצויין. תמורה מבקשת לשנות, באמצעות דיני הנזיקין, את מערך הנטלים החברתיים בכל הנוגע לעוולות אלה.

תמורה מהווה מוקד מענה לאוכלוסיות שקופות ובלתי מיוצגות שאינן נגישות במסגרת יחסי הכוח למוקדי הון, תעסוקה והשכלה ובכלל זה למשפט הישראלי. תמורה משתמשת במשפט כללי עיקרי לשם מיצוב מחדש של אוכלוסיות מוחלשות והוצאתן ממקומן בשוליים של השיח המשפטי חברתי – כלכלי כיום.

ההנחה העיקרית של תמורה היא כי ניתן להשפיע פוליטית על אופן חלוקת ההון הכלכלי בחברה דרך דיני הנזיקין, וכי ניתן להשתמש בדינים אלה כדי לשנות את המבנים החברתיים הקיימים, כך שהנטל הכלכלי של ההפליה המוטל בעיקר על כתפיהן של קבוצות מוחלשות, יועבר אל כתפיה של ההגמוניה. נטל זה יועבר הן בדרך של פסיקת פיצויים בגין הפליה, והן בדרך של הפנמת עלויות ההפליה אצל הגורמים המפלים, כך שפשוט "לא ישתלם" להם להפלות, והם יצטרכו להבנות מחדש את ההסדרים המפלים הרלבנטיים כלפי אוכלוסיות מוחלשות.

תמורה אינו עוד מרכז משפטי לקידום זכויות או סיוע לקורבנות. זהו מרכז לשינוי המימוש של זכויות והמערכת המשפטית –חברתית.

תמורה הוקמה על-ידי שתי נשים מזרחיות המגיעות כל אחת מרקע אתני מוחלש, ומעסיקה עורכות-דין בעלות רקע דומה ומודעות חברתית גבוהה. תמורה פועלת מתוך תפיסה משפטית-אידיאולוגית המבקשת לשנות את מערך ההתייחסות של בתי המשפט ומערכת המשפט לפגיעה בזכויותיהם/ן של חברי/ות קבוצות מוחלשות, ובכך לתת מענה למצוקותיהם/ן הייחודיות. תמורה מנסה לקדם תפיסה חדשה של המשפט וסוכניו המבוססת על עריכת-דין חברתית ורדיקלית שחורגת מגבולות עריכת-הדין הקלאסית והפורמאליסית (שמאפיינת לרוב את המשפט הישראלי, לרבות זה הנוגע לשיח הזכויות), וששמה את הדגש על חשיבותה של הזהות וההשתייכות הקבוצתית, כמו זאת המזרחית ופלשתינאית, הן של הלקוחה הפרטנית והן של עורכת-הדין המייצגת אותה.

מרכז תמורה פועל בשיתוף עם ארגוני נשים וארגונים למען צדק חברתי: מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית, תנועת אחותי, הקשת המזרחית, קולך, סינגור קהילתי, ויצו, נוער כהלכה, קואליציית נשים לשלום, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, מסוואה, רופאים למען זכויות אדם, ועוד ועוד.

תמורה יחודי בהיותו ארגון העושה שימוש בכלים ובידע משפטי לפיצוי נזיקי של קורבנות אפלייה.

 מה מייחד?

במסגרת ניהול תיקים משפטיים, תמורה עושה שימוש חדשני בכלים "הרגילים" שהמשפט מציע בדיני הנזיקין לשם איתגור רחב יותר של גבולות השיח החברתי, משפטי וכלכלי של החברה הישראלית. כך למשל, עבור תמורה, ייצוגן של נשים שנפלו קורבן לעבירות מין ואלימות מצד גברים אינו מתמצה בייצוג משפטי פרוצדוראלי ופורמאליסטי הרואה באופן אוניברסאלי את עבירת האלימות כאילו עסקינן בשני צדדים ניצים המגיעים אל מערכת המשפט כדי לקבל הכרעה שיפוטית בעניינם. חדשנותה של תמורה היא במיקומם של תיקים "אישיים" ו"פרטניים" אלה בהקשר קונטקסטואלי ומגדרי רחב יותר הנותן חשיבות להיבטים של מערכות יחסי-הכוח המכפיפות שבתוכן ממוקמות נשים ושהן אלה שמאפשרות את החפצתן ואת אפשרות קרות עבירות ועוולות אלימות ומין על גופן, נפשן וחירותן.  תמורה מקפידה "לאתר" בכל תיק את ההקשרים והנושאים בעלי ההיבטים הכלליים-חברתיים יותר, שניתן דרכם "לתרגם" תעוקות "פרטיות" לקריאה רחבה וגדולה לשינוי חברתי.

תמורה עוסקת בייצוג משפטי בתיקי תביעות נזיקיות, קידום חקיקה רלבנטית בתחום, והעברת הדרכות מקצועיות בנושא, בעיקר לארגונים, מתוך ראיית תמורה כיוצרת "תיבת כלים" לשימושם של סוכני משפט, פעילים וארגונים הנאבקים למען זכויות אדם ושוויון.

בתיקים אלה כולם נעשית עבודה פורצת דרך וייחודית, הן באופי הייצוג והן בעילות המשפטיות המופעלות להגנה על התובעים והתובעות.  תמורה מוכר כמרכז משפטי שלו הישגים תקדימיים וחדשניים בפסיקאות ביחס לנפגעי/ות תקיפות מיניות ורצח.במרכז נעשה שימוש חדשני במשפט ונוצרים תקדימים משפטיים במשפט הפרטי (דיני הנזיקין).

תמורה פועלת באמצעות ייצוג משפטי בערכאות המשפטיות דרך דיני הנזיקין, באמצעות קידום חקיקה בעניין של ייצוג הולם ולחימה בתופעות של אפליה, ובאמצעות מחקר ופירסום.

א. בתי המשפט: תיקון ושינוי חברתי – כלכלי תוך פנייה לערכאות המשפטיות בתחומי משפט שונים, כדוגמת הטרדות מיניות, דיני הנזיקין, קניין, דיור, דיור ציבורי וחינוך.

ב. המחוקק/ת: תיקון, שינוי, ייזום, לובי וליווי של חקיקה בתחומי משפט שונים שיש בהן כדי תיקון מוחלשות הכלכלית – חברתית ומשפטית של קבוצות מופלות.

ג. מחקר ופרסום: תמורה מכיר בחשיבות המכרעת שיש לפרסום,כתיבה,מחקר והפצה של הידע שייצבר במהלך העבודה.

אסטרטגיות פעולה:

לשם שינוי מערך הכוחות החברתי שמקורו בהפליה, אנו עושות שימוש במערכת בתי-המשפט, לובי חקיקתי, והנחלת ידע.

א. בתי-משפט: תמורה פיתחה מיומנות ומומחיות ייחודיות של ייצוג קורבנות אלימות על רקע מגדרי וקורבנות הפליה על רקע אתני ולאומי בהליכים אזרחיים תוך שימוש חדשני בדיני הנזיקין, במטרה למצות את זכותן של הקורבנות לפיצוי שהולם את מצבן. חלק לא מבוטל מן התיקים שהגיעו למרכז הועברו קודם לכן לעורכי-דין מן המובילים כיום בזירה המשפטית, ואלה דחו אותם בשל הטענה כי לתיקים הללו אין סיכוי משפטי. תמורה, המאמין ביצירתיות משפטית, לקח על עצמו את הטיפול בתיקים הללו, ובחלק מהם הוא כבר קוצר הצלחות כבירות תוך קבלת החלטות ופסקי-דין תקדימיים ביותר.

ב. חקיקה: תמורה שואפת לקדם תיקוני ושינויי חקיקה פרוגרסיביים שמטרתם מניעה של ביטויי גזענות והפלייה. כאמור, מקימות "תמורה" מאמינות בעבודה "מלמטה" ("Bottom Up Advocacy") ומשכך אינן מעוניינות לקדם אך ורק חקיקה הצהרתית, כי אם חקיקה מעשית שיהיה בה למנוע באופן אופרטיבי ביטויים של הפליה. כך למשל, "תמורה" מעוניינת לשנות חקיקה בנוגע למתן רישיונות עסק כך שתשקף את איסור ההפליה בעסקים על רקע מגדר, אתניות, עדה ולאום; "תמורה" גם שוקדת על הצעות חוק אשר תאפשרה נגישות של ממש לקורבנות אלימות מינית לקבל פיצוי על נזקיהן הרבים והבלתי-מוכרים.

ג. הנחלת ידע: תמורה משתפת פעולה עם ארגוני שטח רבים מתוך כוונה להופכם למודעים להיותן של עוולות חברתיות בנות פיצוי נזיקי. תמורה מרכז את פעילויות ההסברה שלו גם לקהל סוכנות-המשפט כמו שופטות ועורכות-דין, אשר תמורה מייצר עבורן, דרך השתלמויות, הרצאות, פסקי-הדין וההחלטות התקדימיות שיינתנו (ושיש כבר בחלקן), "תיבת כלים" משפטית, ממנה יוכלו לשאוב את השפה המשפטית החדשה שמייצרת פעילות תמורה.

רביעית, פרוייקט מיוחד וחדשני עם עיריית תל אביב – יפו:

בעקבות פנייה מהלשכה המשפטית של עיריית תל-אביב-יפו, והצעה לחשוב יחד על דרכי התמודדות עם התופעה המדאיגה של אפליית מזרחים, ערבים ואתיופים בכניסה למקומות בילוי בעיר, הציעה תמורה לחנוך "קו חם לסובלות/ים מהפלייה". הקו החם יאוייש על-ידי מתנדבות/ים שיעברו הכשרות מקיפות לא רק בתחומי המשפט הפורמאליים אלא בעיקר בתחומים המשיקים של משפט, חברה ותרבות תוך שימת דגש על מתודולוגיות ייצוג חדשניות ורדיקליות בהן אוחזות עוה"ד המייסדות. סוף-סוף יוקם פורום שייתן מענה מזרחי למזרחיות/ים, ושיעמוד על המשמר כל אימת שמקרה מעין זה קורה.  

חמישית, מרכז תמורה חרת על דגלו לנסות להעלות ככל שניתן את המודעות הציבורית תופעה כאובה זו. מרכז תמורה סבור כי סלקציה בכניסה למקומות בילוי, שהפכה לתופעה רווחת במרכזי הבילוי בערים, מקומה לא יכירנה בחברה מתוקנת; וכי מדובר בתופעה חשוכה המזכירה תקופות אפלות, המהווה פגיעה בזכותו של כל אדם לשוויון ולכבוד. מרכז תמורה פועל במגוון דרכים על מנת למגר תופעה זו, למען חברה צודקת ושוויונית יותר.

   
מאבק למען חלוקה שוויונית יותר של תקציבי התרבות בישראל


מרכז תמורה, המרכז המשפטי למניעת אפליה, פועל למען חלוקה שוויונית יותר של תקציבי התרבות בישראל, ונרתם למאבק הציבורי בעניין זה. מרכז תמורה מצטרף לקואליציית הארגונים, היוצרות והיוצרים, מיסודה של תנועת אחותי למען הנשים בישראל, במטרה לפעול למען טיפוח הפלורליזם והרב תרבותיות בישראל, ולמען שוויון בהקצאת משאבים ציבוריים בתחום יצירת התרבות בארץ. מרכז תמורה מצווה את המאבק מבחינה משפטית, ובימים אלה פועל בגיבוש הצעדים המשםטיים העתידיים. 

מתוך העיון והניתוח המדוקדק של התפלגות הקצאת המשאבים של משרד התרבות, עולה כי קיים אי שוויון ממוסד וארוך שנים בהקצאת משאבים ציבוריים בתחום יצירת התרבות. נתונים אלה מפורטים בדו"ח שלהלן - דו"ח חלוקת תקציבי התרבות ומשאביה לשנת 2008 . 

 לעיון בדו"ח: חלק א' 
  http://tmura.org.il/UploadedFiles/296687.doc  

חלק  ב' 
  http://tmura.org.il/UploadedFiles/2966872tarbuthamizrah.doc  

אישה (שם זמני): 

מאבק משפטי וקמפיין ציבורי, שמטרתו להגן על זכותן של נשים שנישאו לשמור על שם נעוריהן  

פרויקט זה כולל פעילות משפטית-ציבורית וקמפיין תקשורתי במטרה להגן על זכותן של נשים שנישאו לשמור על שם נעוריהן, אם הן חפצות בכך, וזאת מבלי שיצטרכו לעבור מסכת תלאות ביורוקרטית מטעם מוסדות המדינה. מדובר בקמפיין בנושא השפעת יחסי דת ומדינה על מעמדן וזכויותיהן של נשים.

 רקע:
על פי התיקון אשר נקבע בשנת 1996 בחוק השמות, תשט"ז-1956, מי שנישא/ה בנישואין מוכרים על ידי מערכת המשפט הישראלית, רשאי/ת בכל עת, לבחור אחת מן האופציות הבאות (ס' 6 לחוק)
: "להמשיך לשאת או לשוב לשאת שם משפחה קודם; לבחור בשם המשפחה של בן זוגו; לצרף לשם משפחתו את שם המשפחה של בן זוגו; לבחור שם משפחה זהה לשם המשפחה שבחר בן זוגו גם אם שם זה שונה משמות המשפחה הקודמים של בני הזוג; לצרף לשם משפחתו שם משפחה שבן זוגו בחר לצרף לשם משפחתו". החוק קובע עוד כי הפרט הנישא ת/יודיע (באופן אקטיבי) לרושם הנישואין מהו שם המשפחה שבחר/ה, ואם החליט/ה לשנות את שמו/ה. השינוי ייכנס  לתוקף לאחר הנישואין.

 מספר שנים לאחר תיקון חוק זה, והיות והאמור בו לא הופנם כראוי במערכת משרד הפנים, נקבע נוהל ייחודי במשרד הפנים לגבי סוגיה זו (2.10.0004) - http://www.moin.gov.il/Apps/PubWebSite/publications.nsf/All/9B2CDDF7A7AA057D422570820046C114/$FILE/Publications.10.0004.pdf?OpenElement, אשר עודכן במהלך שנת 2008. הנוהל מבהיר אף הוא באופן חד משמעי, כי במידה ובני הזוג טרם החליטו על בחירת שם משפחה, הם רשאים לשנות את מצבם האישי בלבד. פירושה של הבהרה זו היא כי הליך השינוי צריך להיעשות באופן מודע ואקטיבי על ידי כל אחד ואחת מבני הזוג, וברירת המחדל היא להותיר את שם המשפחה הקודם על-כנו. יצוין כי האמור בחוק ובנהלים מכוחו, הינו תוצר של מאבק פמיניסטי ארוך שנים בדבר זכותה של האישה על זהותה ועל קביעת שם-משפחתה, וביטול ההתניה האורתודוקסית כי אישה שנישאה הופכת באופן אוטומטי להיות לרכוש "בעלה", ועליה לשאת את שם משפחתו.

 אולם מילים לחוד ומציאות לחוד. חרף העובדה כי התיקון לחוק נקבע לפני למעלה מעשור, וכי לאחריו נכתבו נהלים ברורים וחד משמעיים בנושא מטעם משרד הפנים, הרי שבפועל, שם משפחתן של נשים הנישאות במערכת הדתית-אורתודוקסית, משתנה באופן אוטומטי, ללא הסכמתן ואף מבלי ליידען, לשם המשפחה "החדש" של בן הזוג. הדבר נעשה במסגרת עדכון הפרטים בדבר "מצב אישי" שמוסרת הרבנות למשרד הפנים.

כך נוצר מצב אבסורדי ממש, בו האישה כלל איננה יודעת כי זהותה שונתה וכי נקבע לה שם-משפחה חדש. כאשר היא מגלה זאת לבסוף, בדרך לא דרך, ומבקשת להמשיך ולאחוז בשם משפחתה הישן, ולמעשה לשמר את זהותה טרם נישואיה – היא נדרשת לפנות אל משרד הפנים בהליך בקשה לשינוי שם. בעקבות הליך משפיל ומיותר זה, בתעודה הממשלתית שהיא מקבלת ממשרד הפנים מצוין כי שם משפחתה הקודם של האישה הוא שם משפחתו של בן זוגה, ואילו שם משפחתה הישן, עימו נולדה ובגרה ומהווה חלק מחותמה האישי, מצוין כשם משפחה "חדש" אותו "בחרה" לעצמה כעת.

  שותפות לפרויקט:

שותפות יזמיות: מרכז תמורה-המרכז המשפטי למניעת אפליה ודורית אברמוביץ'-רכזת קמפיינים לארגוני נשים. דורית אברמוביץ' תרכז את הקמפיין התקשורתי בפרויקט שירוכז על ידי מרכז תמורה.

שותפות סופיות: מרכז תמורה יחד עם דורית אברמוביץ' יהיו אחראיות לרתימת ארגוני הנשים לפרויקט, כך שהשותפות הסופיות לפרויקט תהיינה רבות בהרבה!

 יש להדגיש כי מהלך הפרויקט יכלול רתימת כלל ארגוני הנשים לפעילות הציבורית-תקשורתית, להגשת פניות ציבוריות, בניסוח מרכז תמורה, לשר הפנים ולרבנות הראשית, ולהגשת תובענה ייצוגית משותפת לארגונים בשמן של נשים שניזוקו מהחלפת שמן ללא רשותן. 

א.      ניסוח פניות משפטיות לשר הפנים ולרבנות הראשית.
ב.      רתימת ארגוני הנשים לפרויקט.
ג.        איתור נשים מקרב ארגוני הנשים לשם הגשת תובענה ייצוגית
ד.      יחסי ציבור במהלך של חודשיים.

 אמצעי פעולה:

1. הגשת תובענה ייצוגית כנגד משרד הפנים ומשרד הדתות, בשמן של הנשים הנישאות, מכוח חוק איסור הפליה במוצרים בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים התשס"א-2000, לצד הדרישה לקביעת סכומי פיצויים גבוהים (יותר מאלו הקבועים בחוק ללא הוכחת נזק) בהתבסס על הוכחת הנזק הרגשי והממוני אשר נגרם לציבור רב של נשים, כמפורט לעיל, ובהתבסס על יסודות התובענה הייצוגית. הנחת המוצא שלנו היא כי מצב בו דבר החוק והנהלים ברורים הם, לא נותר לנו אלא לחייב את המדינה לפעול על פיהם, וזאת באמצעות תביעה נזיקית אשר תגרום להם לאובדן כלכלי של ממש ותוביל לשינוי ההתנהלות בעניין זה, כמו גם פיצוי הנשים על נזקיהן הסימבוליים והחומריים.

1. על מנת לאתר תובעות פוטנציאליות, מרכז תמורה יפנה לארגונים הפמיניסטים -הן על מנת שיאתרו הם נשים תובעות פוטנציאליות והן על מנת שיצטרפו כתובעים-תובעות בתובענה הייצוגית.
2. במקביל להגשת התביעה הנזיקית ולשלבים המוקדמים לה, נפנה אל שר הפנים על מנת שיחדד את הנהלים בהקשר זה ויורה באופן חד משמעי על איסור שינוי שם משפחה באופן אוטומטי. ברי לנו כי הגשת התובענה הייצוגית תחזק את פנייתנו זו, ו"תדרבן" באופן ממשי את שר הפנים לפעול כך. הרעיון הוא לייצר תמריץ ישיר למדינה דרך התביעה הנזיקית לשנות את התנהלותה המפלה בתחום.
3. במקביל להגשת התביעה הנזיקית ולשלבים המוקדמים לה, נפנה אל הרבנות הראשית על מנת שיחודדו הנהלים בהקשר זה, וכדי שיורו באופן חד-משמעי על איסור הודעה לגורמים במשרד הפנים על שינוי שם משפחה של האשה באופן אוטומטי. ברי לנו כי הגשת התובענה הייצוגית תחזק את פנייתנו זו, ו"תדרבן" באופן ממשי את הגורמים הרלבנטיים ברבנות הראשית, לפעול כך.
4. פעילות מחאה נוספת.
5. קמפיין תקשורתי.
6. פרסום מסיבי באינטרנט על אודות הפעילות, ובמסגרת זו הזמנתן של נשים רבות להצטרף לתובענה הייצוגית ולספר את סיפורן האישי אודות הנזק שגרמו להן משרד הפנים והרבנות בהתנהלותם.