|
|
|
|
|
|
|
מרכז תמורה,
המרכז המשפטי למניעת אפליה על כל תצורותיה שם לו למטרה מאבק משפטי עבור אותן אוכלוסיות מוחלשות ומושתקות בחברה הישראלית, כמו מזרחים, ערבים, אתיופים ונשים, שמופלות באופן מנגנוני ושיטתי על רקע מרכיבי זהות מכוננים כמו מגדר, אתניות ולאום.
המשך...
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בימים האחרונים רועש ורוחש עולם הבידור בישראל עקב מוכנותם של הזמרים קובי פרץ ורון שובל לחשוף את הפלייתם הגזענית בכניסה למועדון בת"א ומניעת הכניסה מהם.
מרכז תמורה מברך את החשיפה והאומץ שהפגין הזמר קובי פרץ וחברו הזמר רון שובל בבחירתם לחשוף את ההפליה שחוו !
תמורה פועלת להפסקת ההפליה הגזענית במועדוני בילוי !
תמורה מזמינה מסורבי כניסה למועדונים בגלל הפליה גזענית לדווח על האירוע כאן
צעד אחד של כל אחד ואחת מהמופלים –
צעד גדול יחד לכולנו, לשינוי המציאות הזו |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מרכז תמורה הגיש כתב תביעה בשמו של בחור צעיר ,שהופלה בשל שמו המזרחי המובהק , בקבלה למקום עבודה ממשלתי. > עוד לא תמו כל אפליותיך - אתר המבוקש מס' 2. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאבק ליצירת מרחב עירוני לא פוגעני לנשים הפסקת פירסום פורנוגרפי במתחמי הערים
מרכז תמורה, עיר לכולנו וארגון ויצו הודיעו כי ילוו את דרישתם לאימוץ הקוד האתי ואכיפתו גם בפעולות מחאה במידה שמועצות הערים וראשיהן יתעלמו מדרישתן. כאות פתיחה, לכך הושלכו בשישי האחרון בתל אביב עשרות חבילות של החינמון "בננה" לפח על-ידי עשרות נציגות של ארגוני נשים בישראל. "אנו תקווה כי אלו שישליכו בהמשך חוברות פורנוגרפיות כאלה לפח יהיו פקחי הערים ולא אנחנו", אמרו הנשים המוחות.
> ת"א תאסור פרסום פורנוגרפי, אתר מחלקה ראשונה
קוד אתי לעיר תל-אביב-יפו (2009)
בתל-אביב-יפו, נשים מהוות למעלה מ-50% מאוכלוסיית העיר. על מנת שתל-אביב-יפו אכן תהייה עיר של כולנו, נשים וגברים כאחד, עם התנהלות שוויוניות ומכבדת לכל תושב ותושבת, ומתן זכות לחיים מוגנים מאלימות, השפלה ודיכוי, מוצע בזאת קוד אתי לעיר. אימוצו של קוד אתי זה, כנגד קיומן של פרסומות פורנוגראפיות, סקסיסטיות ואלימות כלפי נשים, יעיד כי ישנה כוונה אמיתית לאפשר לנשים לחיות בכבוד ובביטחון מפני אלימות כלפיהן, בעיר תל-אביב-יפו.
עיקרי הקוד:
עיריית תל-אביב-יפו תפעל נגד התנהלות סקסיסטית, מיזוגנית (שונאת נשים) ומשפילה כלפי נשים, המציגה אותן כאובייקט מיני בלבד, או בכל אופן סטריאוטיפי ונלעג אחר. חובה אתית זו טומנת בתוכה פעילות אכיפה חיובית לצד הימנעות מהתנהלות פוגענית, ובתוך כך:
א) עיריית תל אביב יפו מתחייבת בזאת שלא לפרסם בחוצותיה פרסומות שיש בהן כדי להשפיל, לבזות ולהציג נשים כאובייקט מיני, ובכך לעודד אלימות פיזית ומינית כלפיהן. עיריית תל אביב יפו מתחייבת בזאת שלא לעשות הון על גופן של נשים, תרתי משמע, ולאפשר פרסומות כגון אלו בחוצותיה, בתשלום ושלא בתשלום.
ב) מתוך הבנה כי חוברות פורנוגראפיות וכרטיסי ביקור של נשים הנסחרות לצורכי זנות, מעודדים פגיעה ישירה בנשים הנסחרות עצמן וכן מעבירים מסר אלים ופוגעני כלפי כלל הנשים והקטינות/ים בעיר, עיריית תל אביב יפו מתחייבת בזאת לאסור על חלוקה, ללא תמורה או בתשלום, של חוברות מין בקיוסקים ובחנויות ברחבי העיר, וכן על חלוקת כרטיסי ביקור (שחלוקתם אסורה על פי חוקלנשים נסחרות לצורכי זנות. עיריית תל אביב יפו תפעל באופן אקטיבי לשם מימושו של סעיף זה, ותקבע במסגרת חוקי עזר עירוניים הוראות האוסרות על חלוקה של חוברות מין וכן כרטיסי ביקור, המיועדים לסחר בגופן של נשים שכלואות בזנות, וכן תפעל לאכיפתם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המשטרה העבירה לציבור מידע ראשוני מטעה –כאילו ענת אלימלך רצחה ולא נרצחה
למרות שהמשטרה ידעה ביום הרצח שדוד אפוטה, בן-זוגה של ענת אלימלך, רצח אותה, שוטרי משטרת ישראל הכחישו שמסרו ידיעות לעיתונאים בנוגע לזהות הרוצח בזירת הרצח. זאת בניגוד להצהרת העיתונאים שאישרו כי מקורותיהם הם משטרתיים.
|
|
ביום 20.11.08 התקיים הדיון האחרון בתיק הרצח של ענת אלימלך. חמישה עיתונאים עמדו על דוכן העדים. הם היו שם, בגלל שבאופן נדיר, כב' השופט מנחם כהן, הסיר את החיסיון שיש לעיתונאים, המאפשר להם לא להסגיר את המקור שמסר להם את המידע ( בית משפט לענייני משפחה בירושלים תמ"ש 29170/05 ). העיתונאים עמדו והצהירו כי גורמים משטרתיים העבירו להם מידע אודות חקירת הרצח ולא טענו בפניהם שענת אלימלך לא רצחה את בן זוגה, אלא איפשרו להבין כאילו ענת רצחה את בן-זוגה. זאת, למרות שהמידע זה היה ידוע למשטרה ביום הרצח.
העברת מידע מטעה על ידי המשטרה והכפשת שמה של ענת אלימלך נמשכו שבועות אחדים.
המסר מצד המשטרה היה ברור - ענת היא החשודה העיקרית ברצח! מאוחר יותר, יצאה המשטרה בהודעה רשמית על חפותה של ענת. אלא שבשלב זה איבד הציבור עניין ב"סיפור", והפגיעה בשמה הטוב של ענת ובשמם הטוב של בני משפחתה נותרה בעינה. עד היום, פעמים רבות אין ברור לציבור "מי רצח את מי".
המשך ... |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הישג תקדימי ל"מרכז תמורה" - תלונה בגין תקיפה מינית כעוולה המחייבת בפיצוי
|
|
ז', תלמידת בית-ספר התלוננה על שרת ביה"ס שביצע בה מעשים מגונים. ההליך הפלילי כנגד הנאשם הסתיים בזיכויו. הנאשם החליט לתבוע את ז' כמתלוננת, בעילות שונות, לפיצויו על הנזקים שגרמה לו התלונה. ז' מצידה הגישה תביעה שכנגד לפיצוי בגין הפגיעה מינית שסבלה, נוכח זיכויו בהליך הפלילי .
ביום 14.7.08 נתן בימ"ש השלום בחיפה פסק-דין בו הוא מזכה מאחריות נזיקית את ז', ופוסק לטובתה פיצויים על התקיפה המינית שעברה. בית-המשפט קיבל את טענת מרכז תמורה כי נאשם המעלה טענה של "עלילת שווא" של המתלוננת נגדו חייב לבססה פוזיטיבית, ואינו יכול להישען על עצם זיכויו כמספיק להוכחה כי הגשת התלונה נגדו היוותה התרשלות .
פסיקה חשובה זו מונעת מצב בו כל אשה שהתלוננה במשטרה, ושעניינה הסתיים בזיכויו של הנאשם, תהיה חשופה לאחר מכן לתביעה אזרחית מטעם הנאשם, דבר שכמובן יחליש מאד מתלוננות פוטנציאליות. חשיבות נוספת של פסיקה זו נעוצה בעובדה שבית-המשפט קובע כי נטל ההוכחה המוטל על מתלוננת בהליך האזרחי, לשם פיצויה על נזקי התקיפה המינית שעברה, הינו נמוך יותר מזה הנדרש מהמדינה במשפט הפלילי. לפיכך, לא היסס בית-המשפט לקבוע כי העבירה כן בוצעה בז', אף שבית המשפט הפלילי זיכה את התובע. בכך אף העניק לז' את ההכרה בפגיעתה ובאמינותה שאבדו לה .
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הישג תקדימי ל"מרכז תמורה" -
נשים נפגעות תקיפה מינית ישלמו רק 600 ₪ אגרת משפט במקום 2.5% מהערך הכספי של תביעתן
|
|
בימ"ש השלום קיבל את ערעורו של "מרכז תמורה" ויצר תקדים לציבור הנשים בישראל . מכאן ואילך ישלמו נשים נפגעות תקיפה מינית, לא יותר מ-600 ש"ח כאגרה עבור הגשת תביעתן, ללא קשר לסכום התביעה שיגישו. זהו הישג תקדימי עבור נשים בישראל, שמשמעותו לכו ועשו לכן צדק - מכשול נוסף הוסר. התקדים שהושג ע"י "מרכז תמורה" מהווה הכרה וקביעה כי נשים נפגעות תקיפה מינית תוכלנה להגיש תביעות ולא תושתקנה בשל קושי כלכלי לממן את הגשתן.
|
|
|
בערעור, מפי השופט אהרון מקובר, בבית המשפט השלום בפתח תקווה, נקבע כי:
|
| |
|
כל נזק שנגרם מתקיפה מינית, לרבות פיצויים עונשיים, מוגברים ורגשיים ייחשב כפיצויים בשל נזקי גוף (ע"א 72/08). משמע, יש לשלם עליהם סך קבוע של 600 ש"ח אגרה עם הגשת התביעה ולא סכום אגרה בסך של 2.5% מסך התביעה.
|
|
|
|
השופט אהרון מקובר, ב ע"א 72/08 ר' נגד משרד החינוך ואח' (ניתן ביום 12.11.08).
|
|
להחלטה זו משמעות כלכלית עצומה לנשים נפגעות תקיפה מינית, אשר אחרת, היתה האגרה בהן היו מחוייבות עומדת על סכום של עשרות אלפי שקלים. נשים אלה, הן לרוב מעוטות אמצעים כלכליים, ואין ביכולתן לממן את האגרה וכמובן לא את העבודה המשפטית הנדרשת להגשת תביעה וניהולה.
בשנתיים האחרונות, "מרכז תמורה" מגיש לבית המשפט תביעות בשם נשים נפגעות אלימות מינית, על ידי גברים. "מרכז תמורה" ניהל מאבק כנגד בתי המשפט בעניין האגרה שנדרשו לשלם לבית המשפט כדי להגיש את תביעתן. בתי המשפט דרשו שהנשים התובעות תשלמנה אגרת משפט בערך של 2.5% מערך התביעה הכספית שהן תובעות. הסכום הקבוע בתביעה הושפע מהערכה של הנזק שנעשה להן בתקיפה ובהטרדה המינית וכתוצאה ממנה.
המשך ...
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| הישג תקדימי ל"מרכז תמורה" - |
פס"ד: האנסים יפצו את הקורבן בלמעלה ממיליון שקלים
שופט בית המשפט המחוזי בחיפה פסק היום כי על חמישה גברים שהורשעו באונס לשלם לקורבן למעלה ממיליון שקלים כפיצוי על מעשיהם.
בפסק הדין התקדימי נכתב "הפגיעה החמורה בתובעת, לא רק הנפשית אלא גם הגופנית, טיבם של המעשים ואופן התרחשותם, הסלידה ושאט הנפש מהם, כל אלה מלמדים כי יש לפסוק לתובעת, פיצויים בגין הכאב והסבל וכן פיצויים עונשיים בסכום גבוה".
> לצפייה בסרטון באתר ערוץ 10
|
|
 |
|
|
|
|
|
